המדיום הוא המסר ואיך זה קשור להפקת סרטי תדמית?

 

בתחום לימודי התקשורת, המשפט המפורסם של מרשל מקלוהן, "המדיום הוא המסר", הפך למושג אבן יסוד. רעיון זה מצביע על כך שלמדיום דרכו מועבר המידע יש השפעה עמוקה על הדרך בה אנו תופסים ומפרשים מידע זה. במאמר זה, נעמיק בתיאוריה של מקלוהן ונחקור את השלכותיה בעידן הדיגיטלי.

כדי להתחיל, בואו נצלול למשמעות הביטוי עצמו. מקלוהן טוען שלעתים קרובות אנו מתמקדים יותר מדי בתוכן המסר ומתעלמים מהמשמעות של המדיום שמעביר אותו. הוא טוען שהמדיום עצמו מעצב את התפיסות שלנו ומשפיע על האופן שבו אנו מבינים את המידע המועבר. למשל, עיתון, בעל אופיו הליניארי והסטטי, מציע חוויה שונה בהשוואה לטלוויזיה, שהיא דינמית וסוחפת.

אחד ההיבטים המרכזיים של התיאוריה של מקלוהן הוא התפיסה שלכל מדיום יש תכונות מובנות משלו המשפיעות על ההבנה שלנו ללא קשר למסר המועבר בפועל. הוא טוען שמאפייני המדיום, כמו מהירותו, קנה המידה והאינטראקטיביות שלו, מעצבים את המחשבות וההתנהגויות שלנו. במילים אחרות, המדיום הופך להיות שלוחה של עצמנו, המשפיע על תפיסת המציאות שלנו.

התיאוריה של מקלוהן הופכת לרלוונטית במיוחד בעידן הדיגיטלי של היום. עם עליית האינטרנט והמדיה החברתית, המדיום הפך למגוון ונפוץ יותר מאי פעם. האינטרנט, עם אופיו המיידי והעולמי, שינה את הדרך בה אנו מתקשרים, ניגשים למידע ומתקשרים עם העולם. זה טשטש את הגבולות בין יצרן לצרכן, ואפשר לכל אחד ליצור ולהפיץ תוכן. לדמוקרטיזציה הזו של התקשורת היו השלכות עמוקות על החברה, הפוליטיקה והתרבות.

 

 

צפיה בטלוויזיה המדיום חלק בלתי נפרד מהמסר עצמו

יתרה מכך, התיאוריה של מקלוהן שופכת אור על השפעת הטכנולוגיה על חיינו. ככל שאנו מתחברים יותר ויותר באמצעות סמארטפונים, טאבלטים ומכשירים לבישים, המדיום הופך לבלתי נפרד מהקיום היומיומי שלנו. התלות שלנו בטכנולוגיות אלו מעצבת את ההתנהגויות שלנו ומשפיעה על מערכות היחסים שלנו עם אחרים. הזרם התמידי של התראות והיכולת להיות "תמיד דולקים" שינו את טווחי הקשב שלנו ואת היכולת שלנו לעסוק בחשיבה מעמיקה ורפלקטיבית.

יתר על כן, התיאוריה של מקלוהן מאתגרת אותנו לבחון את ההטיות הגלומות בצורות מדיה שונות. הוא מציע שכל מדיום נושא את היסודות האידיאולוגיים שלו, שיכולים לעצב את האופן שבו המידע מוצג ומתפרש. לדוגמה, הטלוויזיה, עם האופי החזותי והשמיעתי שלה, מתמקדת לעתים קרובות במחזה ובידור ולא בניתוח ניואנסים.

הסמארטפון הופך לבלתי נפרד מהקיום שלנו

חשוב לציין שהתאוריה של מקלוהן אינה מפחיתה לחלוטין את משמעות התוכן. במקום זאת, היא מדגישה שהמדיום הוא חלק בלתי נפרד מהמסר עצמו. התוכן והמדיום פועלים במקביל לעיצוב ההבנה והתפיסה שלנו. מקלוהן טוען שעלינו לשים לב לאופן שבו המדיום משפיע על המחשבות וההתנהגויות שלנו, מכיוון שמודעות זו יכולה להוביל לעיסוק מושכל ומודע יותר במדיה.

לסיכום, לתיאוריה של מקלוהן, "המדיום הוא המסר", יש השלכות עמוקות על הבנתנו את התקשורת והשפעתה על החברה. זה מזכיר לנו שהמדיום שדרכו מועבר המידע אינו ניטרלי אלא מעצב את התפיסה והפרשנות שלנו. בעידן הדיגיטלי, שבו המדיה היא מגוונת ונפוצה, הרעיון הזה רלוונטי מתמיד. זה מאתגר אותנו להיות צרכנים ביקורתיים של מדיה ולשקול את ההטיות וההשפעות הטבועות של מדיומים שונים. בסופו של דבר, הבנת המדיום כהרחבה של עצמנו מאפשרת לנו לנווט בנוף התקשורתי המורכב במודעות ובבחנה רבה יותר.